החלטה בתיק רע"א 5880/13

1.        לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 4.6.2013 (רת"ק 28390-05-13, סגנית הנשיא ר' יפה-כ"ץ). בהחלטה נדחתה בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות באשקלון מיום 23.4.2013 (ת"ק 10032-09-12, השופטת א' ליפשיץ), וכן נדחתה בקשתו לקבלת פטור מתשלום אגרה ומן החובה להפקיד עירבון.

2.         המבקש מתגורר בדירה באשקלון (להלן: הדירה), הנמצאת בבעלותה וניהולה של המשיבה, שהינה חברה משכנת. לטענת המבקש התגלו בדירה ליקויים שלא טופלו על ידי המשיבה, ועל רקע זה הוא הגיש נגדה תביעה על סך של 5,000 שקל לבית המשפט לתביעות קטנות.

3.       ביום 23.4.2013 דחה בית המשפט לתביעות קטנות את תביעתו של המבקש, לאחר ששמע עדויות ובחן את הראיות שהוצגו לו, בקובעו כי כלל הליקויים הנטענים בדירה תוקנו על ידי המשיבה. בית המשפט לתביעות קטנות הוסיף גם כי נראה שהמשיבה עושה ככל יכולתה על מנת לשמור על תחזוקת הדירה, חרף חוסר שיתוף הפעולה מצד המבקש. על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות המבקש הגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בד בבד עמה המבקש הגיש גם בקשה לפטור מתשלום אגרה, שבית המשפט המחוזי ראה בה גם בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

4.       ביום 4.6.2013 דחה בית המשפט המחוזי הן את הבקשה בנושא הפטורים מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון והן את בקשת רשות הערעור. בית המשפט המחוזי קבע כי המבקש לא עמד בנטל להראות כי הוא נעדר יכולת כלכלית לצורך קבלת פטור מאגרה ומהפקדת עירבון, וכי די בנימוק זה כדי לדחות את בקשתו. בית המשפט המחוזי התייחס לכך שלבקשה צורפה החלטה מתיק הוצאה לפועל מיום 12.12.2000 המורה על תשלום סך של 250 שקל במסגרת תיק איחוד, אולם הוסיף כי אין בה אישור לכך שהמבקש הוא חייב מוגבל באמצעים, ובכל מקרה ציין כי מדובר בהחלטה לא עדכנית, שניתנה לפני כ-13 שנה. בית המשפט המחוזי הוסיף כי המבקש צירף אישור על כך שהוא מקבל גמלת זקנה מן הביטוח הלאומי, אך לא צירף העתק מחשבון העובר ושב שלו, מעודכן לששת החודשים האחרונים. מעבר לכך, בית המשפט המחוזי קבע גם כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור קלושים, ועל כן גם תנאי זה למתן פטור אינו מתמלא.

5.       בהמשך לכך, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לדחות גם את בקשת רשות הערעור. בעניין זה קבע בית המשפט המחוזי כי טענותיו של המבקש מופנות כלפי קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות וכי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בקביעות מסוג זה, במיוחד כשמדובר בהליך שהחל כתביעה קטנה, אשר אמור להיות יעיל ומהיר. בית המשפט המחוזי ציין כי לא ניתן לומר שקביעותיו של בית המשפט לתביעות קטנות הן חסרות יסוד, לאחר שזה בחן את העדויות והראיות שהוצגו לו והעדיף את עדותו של נציג המשיבה, שנתמכה בתמונות מהדירה.

6.       על החלטתו של בית המשפט המחוזי - הן ביחס לבקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות והן ביחס לבקשות לפטור מאגרה ועירבון - המבקש הגיש את בקשת רשות הערעור הזו. בד בבד עמה הוא הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך זה.

7.       ביום 13.10.2013 דנה הרשמת ל' בנמלך בבקשה לפטור מתשלום אגרה ומהפקדת עירבון בהליך זה. ראשית, הרשמת פטרה את המבקש מתשלום אגרה בשל כך שחלק מההליך נסב על החלטתו של בית המשפט המחוזי שלא לפטור אותו מתשלום אגרה (על פי תקנה 20(4) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007). שנית, הרשמת קבעה כי המבקש לא פרש תשתית עובדתית מלאה להוכחת מצבו הכלכלי ובהמשך לכך חייבה אותו בהפקדת עירבון בסכום מתון של 1,500 שקלים.

8.       המבקש הגיש ערעור על החלטת הרשמת לבית משפט זה, וצירף לו מסמכים עדכניים לגבי מצבו הכלכלי. ביום 15.1.2014 קבע בית משפט זה (בש"א 7944/13, השופט ס' ג'ובראן) כי יש במסמכים שצורפו כדי להשפיע על קביעת הרשמת, והורה על השבת התיק לבחינתה. ביום 24.2.2014 קבעה הרשמת כי על יסוד המסמכים החדשים שנוספו ניתן אכן לומר שהמבקש עמד בנטל הנדרש להוכחת מצבו הכלכלי. יחד עם זאת, קבעה הרשמת כי המבקש לא עמד בנטל להוכיח כי סיכויי ההליך שבו פתח טובים ולכן אין הוא זכאי לפטור. בסיכומו של דבר, הפחיתה הרשמת את סכום העירבון שנדרש המבקש להפקיד לסך של 500 שקלים. אחר הדברים האלה, הועברה הבקשה דנן לטיפולי.

9.       המבקש, שאינו מיוצג, מעלה בבקשה שלפני טענות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות. הוא מלין על כך שבית המשפט לתביעות קטנות הסתמך על רושם מוטעה של נציג המשיבה לגבי מצב הדירה, שאינו תקין כלל, וכן על כך שבית המשפט לתביעות קטנות נמנע מלבקר בה בעצמו. בנוסף, טוען המבקש כי בית המשפט המחוזי שגה בכך שקבע כי לא סיפק די ראיות להוכחת מצבו הכלכלי. בעניין זה טוען המבקש כי אין ברשותו חשבון בנק, ולכן לא יכול היה להציג תנועות בחשבון עובר ושב, וכי העובדה שאינו מקבל את קצבת הביטוח הלאומי שלו באמצעות חשבון כאמור עולה מן התצהיר שהגיש לבית המשפט המחוזי. המבקש טוען עוד כי החלטת ההוצאה לפועל בעניינו משנת 2000 עודנה בתוקף (כך שהוא מחויב מכוחה בתשלום מידי חודש), כי הוא אכן מוגבל באמצעים, וכן כי הוא אדם קשיש הסובל מבעיות רפואיות רבות.

10.     לאחר שעיינתי בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיבה.

11.     כידוע, לא תינתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" אלא במקרים שבהם מתעוררת שאלה עקרונית או כאשר נגרם עיוות דין חמור (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). עוד יצוין כי אמת המידה למתן רשות ערעור על פסק דין שניתן במקור בתביעה קטנה הינה מחמירה אף יותר (ראו: רע"א 8144/04 בודקר נ' בשקירוב, בפסקה ט' (20.3.2005); רע"א 8768/13 גרמה נ' עוזיר, בפסקה 11 (‏12.1.2014)). זאת, בין השאר, בשל החשיבות הנודעת לכך שההוצאות המוקדשות לניהול ההליך יהיו מידתיות ביחס לשווי הסכסוך שעליו הוא נסב ולמהותו (ראו: רע"א 1133/14IATA INTERNATIONAL AIR TRANSPORT ASSOCIATION  נ' שוורץ, בפסקה 5 (24.4.2014)).

12.     המקרה דנן לא נמנה עם המקרים שמקיימים אמת מידה מחמירה זו. למעשה, המבקש אף לא טען זאת. אולם, בשים לב לכך שאינו מיוצג, ולפנים משורת הדין, בחנתי את טענותיו של המבקש לגופן. גם לאחר שעשיתי כן לא מצאתי כי אלה מצדיקות את קבלת הבקשה. בקשת רשות הערעור מבוססת על טענות כנגד קביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות ביחס למצב הדירה, טענות שאין זו דרכה של ערכאת ערעור להתערב בהן, ולא כל שכן במסגרת גלגול שלישי. זאת ועוד, נראה שבית המשפט לתביעות קטנות בחן את טענותיו של המבקש בתשומת לב, תוך שמיעת עדויות ובחינת ראיות. בית המשפט המחוזי נתן גם הוא את דעתו לקביעותיו העובדתיות של בית המשפט לתביעות קטנות וציין שאין הן חסרות בסיס.

13.     באשר לטענות כנגד ההחלטה בבקשה לפטור מאגרה ומעירבון יצוין כי ככלל בירור עובדתי של מצב כלכלי לצורך החלטה בנושא של פטור מאגרה או מעירבון במסגרת ערכאה קודמת אינו מתאים לדיון בפנינו (רע"א 5027/09 פלונית נ' משרד המשפטים, בפסקה כ"ז (2.6.2010) וההפניות שם). עם זאת, לנוכח מהלך הדברים בבקשה לפטור מאגרה ומעירבון בבית משפט זה, אתייחס לעניין בקיצור נמרץ. ראשית, יצוין כי רק במסגרת הערעור על החלטת הרשמת בבית משפט זה, צירף המבקש מסמכים נוספים ששפכו אור נוסף על מצבו הכלכלי. מסמכים אלו לא עמדו בפניו של בית המשפט המחוזי. שנית, אף אילו קבע בית המשפט המחוזי שהמבקש עמד בנטל להוכחת חוסר יכולת כלכלית, כפי שנקבע לאחר הגשת מסמכים נוספים בהליך בבית משפט זה, המבקש נדרש היה להוכיח גם כי ההליך מגלה עילה (לצורך פטור מאגרה, על פי סעיף 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007), וכי הוא בעל סיכויי הצלחה טובים (בהתאם לרף הגבוה יותר שנדרש במסגרת בקשה לפטור מעירבון. ראו למשל: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי, בפסקאות 7, 11 (17.10.2007)). במקרה דנן קבע בית המשפט המחוזי כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור קלושים, ואף דחה אותה לבסוף. בנסיבות אלה, ממילא לא עמד המבקש בתנאי הנוסף למתן פטור מאגרה, ולא כל שכן לצורך פטור מעירבון, ועל כן אין מקום להתערב בהכרעתו של בית המשפט המחוזי בסוגיה זו.

14.     סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית. בנסיבות העניין, ומשלא התבקשה תגובת המשיבה, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, ‏ז' באייר התשע"ד (‏7.5.2014).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.   אג

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,   www.court.gov.il התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: